בין הצדדים, בני זוג לשעבר, מתנהל מזה כ- 5 שנים סכסוך קשה הנוגע למשמורת וחלוקת זמני שהות של שלושה קטינים, במסגרתו הוגשו למעלה מ – 70 חוות דעת מומחים, תסקירים ודיווחים,
וזאת אגב ניכור הורי קשה שהביא לניתוק בין האב לבנו הבכור.
בפסק דין שניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה, נקבע כי המשמורת הקבועה של שתי הילדות תועבר לידי האב.
בערעור שהגישה האם על פסק דין זה, נדחו בדעת רוב טענות האם לגופו של פסק הדין, תוך שהתקבלה עתירה חלופית למינוי מומחה.
משהושב התיק לבית המשפט לענייני משפחה, מונה מומחה והוגשה חוות דעת.
בסופו של דיון בו נחקר המומחה, ולאחר שהמומחה ביקש שהות כדי להשיב על שאלה זו במסגרת חקירתו, נעתר ביהמ"ש לענייני משפחה לבקשת המומחה וקבע כי האחרון יגיש התייחסותו בכתב, באשר לאפשרות לצמצום זמני שהות של הקטינות עם אמן ו/או העברת המפגשים למסגרת עם פיקוח.
האם הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, והמותב שדן בה (המותב שנותר בדעת מיעוט בפסה"ד בערעור הקודם), קיבל את ערעור האם והחליט לבטל את החלטת בית המשפט לענייני משפחה, תוך שהתערבותו נומקה בקשיים, הן מן הפן הדיוני והן מן הפן המהותי.
בפן המהותי, כב' ביהמ"ש המחוזי חזר על עיקר הקביעות שנקבעו בדעת המיעוט שניתנה על ידו בפסה"ד בערעור הקודם, וזאת אגב ניתוח חוות דעת המומחה.
האב (לקוח המשרד) עתר בבקשת רשות ערעור על פס"ד זה לבית המשפט העליון, ובעתירתו העיקרית עתר להורות על ביטול כל הקביעות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בפן המהותי, שכן יש בהן פגיעה בסמכותו הדיונית של בית משפט לענייני משפחה שטרם קם מכסאו, יש בהן כדי להוביל לכבילת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית, מה גם שקביעות אלו סותרות את דעת הרוב שנקבעה בערעור קודם.
כב' ביהמ"ש העליון קיבל את עתירתו העיקרית של האב, והורה על בטלות הפסקאות שנגעו לפן המהותי בפסה"ד המחוזי, לרבות ביטול ניסיון של ביהמ"ש המחוזי לנתח את חוות דעת המומחה, טרם שעשה זאת בית המשפט לענייני משפחה.
בתיק ייצגו עו"ד יהונתן קניר ועו"ד שי גבאי ממשרדנו.
