בפסק דין אמיץ, מעמיק ומורכב – בסוגיה שזה עתה באה להכרעה במשפט הישראלי, ניתנה הכרעתו של כב' ביהמ"ש העליון, בהרכב של שלושה שופטים, לטובת אמה של התינוקת מפרשת העוברים (לקוחת המשרד) כי אין לאפשר עריכת בדיקות גנטיות לזוגות שהיו מטופלים ביחידת ההפריה החוץ גופית של בית החולים אסותא בראשון לציון, בניסיון לבחון אם מתקיים קשר גנטי בינם לבין התינוקת.

בכך, הפך בית המשפט העליון את החלטות בית משפט השלום והמחוזי.

וכך נעל כב' השופט ע' גרוסקופף (בדעת רוב) את פסה"ד: "בענייננו, תיבת פנדורה של מוצאה הגנטי של התינוקת ס' חוללה תחילה מחמת כורח רפואי, והתברר כי הוריה הפיזיולוגיים אינם הוריה הגנטיים. בעקבות זאת ניתן בעבר היתר שיפוטי לביצוע הצצה נוספת לאותה תיבה, על מנת לברר את תביעת ההורות הגנטית של בני זוג שחוזק תביעתם הוערך כגבוה. השאלה הניצבת לפנינו היא האם ראוי להמשיך במלאכה, ולפתוח בשלישית את מכסה התיבה, הפעם לרווחה, כך שגם מי שטענתו להורות גנטית היא בעלת הסתברות נמוכה, יוכל לברר ספקותיו. מהטעמים שפורטו לעיל, סבורני שהדין הישראלי אינו מאפשר לעשות כן. לקראת סיום, לא אסתיר את דעתי, כי גם מבחינה ערכית, טוב שכך. אכן, לעיתים – הַתָּרַת הספקות רצויה; לעיתים – הוֹתָרַת הספקות עדיפה."

תיק בו ייצגו עו"ד יהונתן קניר ועו"ד גל נוף פליקר ממשרדנו יחד עם פרופ' איילת בלכר פריגת ועו"ד גלית קרנר.