בפסק דינה של כב' נשיאת ביהמ"ש העליון [כב' השופטת א' חיות] התקבלה עמדת האם היולדת ובן זוגה, אותם אנו מייצגים, ונדחתה בקשת המבקשים לדיון נוסף בפרשת העוברים.

כבוד הנשיאה פסקה בזו הלשון:

"לפנינו פרשה קשה ומורכבת אשר יש לייחל ולקוות כי היא נדירה ביותר ולא תישנה. הלב יוצא אל המבקשים, אל המשיבים – האם היולדת ובן זוגה – וכמובן אל הקטינה, אשר נקלעו בעל כורחם לסיטואציה המצערת שבפניה אנו ניצבים. עם זאת, ולאחר התלבטות לא פשוטה, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לדיון נוסף… איני סבורה כי ההלכה המתוחמת שלפנינו, הגם שהיא תקדימית, עולה כדי "הלכה מיוחדת וחריגה שיש בה כדי לשנות באורח מהותי נורמות ששררו עובר להלכות שנדונו והוכרעו בפסק הדין", עד כי היא מצדיקה סטייה מן הכלל הרגיל שלפיו בית המשפט העליון פוסק בשלושה… מן האמור עולה כי הקביעות בפסק הדין נטועות באופן ברור ומובהק בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה. לפיכך, ונוכח ייחודיותו הרבה של המקרה שלפנינו, ההלכה שנקבעה בפסק הדין מוגבלת מאוד בהשלכותיה, ובשל כך אינני סבורה כי מקרה זה מקים עילה לדיון נוסף".

כעת נקווה שטעויות חמורות וקשות כאלו כפי שצפו בעת בירור ההליכים לא יחזרו על עצמן.
פסה"ד המלא בתגובה הראשונה.

התיק בייצוג משותף יחד עם עוה"ד יהונתן קניר ממשרדנו, עוה"ד גלית קרנר ופרופ׳ איילת בלכר פריגת.