הצדדים נישאו לפני כ – 15 שנים ונולדו להם 3 ילדים.

לפני כ – 5 שנים וטרם ניתנה הלכת המזונות החדשה (בע"מ 919/15), התגרשו הצדדים וקבעו את תנאי הגירושין בהסכם שאושר בבית המשפט. בין היתר, הצדדים קבעו בהסכם, כי האב ישלם לאם את מזונות הקטינים בסך 2,000 ₪ לכ"א מהקטינים. 

כעבור 3 שנים מאישור הסכם הגירושין, הגיש האב את תביעתו הנוכחית, בה הוא עותר להפחית את המזונות בשל שינוי לרעה במצבו הכלכלי, הקמת משפחה חדשה ולידת ילדים נוספים, שכרה של האם גבוה משלו ופסיקת בע"מ 919/15 אשר שינתה את המצב המשפטי שהיה קיים בזמן חתימת ההסכם. 

ביהמ"ש בחן את כלל טענות התובע, דחה אחת אחת. הוכח כי האב העלים כספים בהיקפים גדולים והסתירם מבית המשפט, הוכח כי האב חי ברמת חיים גבוהה, מרבה לנפוש בחו"ל ולבלות, והוכח כי העובדות שנטענו על ידו אינן נכונות. 

ביהמ"ש הוסיף וציין את פסיקתו של ביהמ"ש העליון שקובעת באופן מפורש כי הלכת בע"מ 919/15 אינה מהווה עילה לפתיחת הליכי מזונות חלוטים. הדין הנוהג בנוגע לשינוי מזונות לא השתנה: יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי, כאשר בע"מ 919/15 לכשעצמו אינו מהווה שינוי כאמור.

סיכומו של דבר, הוכח כי מאז שנחתם הסכם הגירושין, מצבו הכלכלי והאישי של האב השתפר משמעותית, בעוד מצבה של האם נשאר כשהיה.

תביעת האב נדחתה ונפסקו הוצאות משפט לטובת האם בסך 50,000 ש"ח. 

תיק בו ייצגו עו"ד יהונתן קניר ועו"ד שי גבאי ממשרדנו.