עדכוני פסיקה

ספטמבר 2019

הורות פתוגנית

תמ"ש 2533-05-15 ב' ואח' נ' ב' (ניתן ביום 31.3.19 מפי כב' השופטת ה. גורביץ שינפלד)

על סמך הנתונים בתסקירים, בדיווחים, באופן התנהלות האב ושמיעת הקטינים – אשר מסרבות להגיע לבית האם, מנותקות רגשית מהאם, מתעלמות מהאם בעת שהיא מגיעה לאספם לזמני השהות, אין הן עונות לטלפונים ממנה, מסרבות לבקשותיה ומתעלמות חלוטין מכאבה ורואות באם רוע מוחלט – קבע כב' ביהמ"ש כי הסממנים להורות פתוגנית מצד האב הם חד משמעיים. חרף נסיבות אלו, עוד נקבע כי העובדה כי האב אינו רואה את חשיבות האִבחון – ולגישתו חייו קודמים לכך – כך שאינו רואה את טובת הקטינים כקודמת לטובתו וחוסר שיתוף פעולה של האב עם גורמים מטפלים מעידות על הסתה של האב כנגד האם ופגיעה ממשית בדמותה ההורית.

כב' ביהמ"ש קבע שורה ארוכה של פעולות מידיות למניעת הניכור הנוצר ע"י האב וסנקציות כספיות על האב בגין פעולותיו המסכלות את זמני השהות עם האם והליך האבחון והטיפול בקטינים.

רכבת הרים ושמה משמורת

תמ"ש 61861-50-60 פלונית נ' פלונית ואח' (ניתן ביום 30.6.19 מפי כב' השופטת א. גולן – תבורי)

בשנת 2001 נישאו בני הזוג בנישואים אזרחיים, ובשנת 2011 לאחר הליך גיור שעברה האישה, נישאו פעם נוספת כדת משה וישראל. בשנת 2014 נפטר האיש, וניתן צו קיום לצוואתו. לטענת האישה בטרם חלוקת העיזבון יש להצהיר על זכאותה מכח נישואיהם למחצית הרכוש הרשום ע"ש המנוח, ילדיו התנגדו לזכאותה וטענו שרכושו הינו נפרד. האם יש להצהיר על זכאותה למחצית הנכסים והזכויות? האישה הוכיחה כי לא נערך בין הצדדים הסכם ממון, לא בעת הנישואים בשנת 2001 ולא שנים לאחר מכן, גם לא כאשר רכש האיש את הבית מספר שנים לאחר הנישואים בשנת 2005, שהרי לו רצה יכול היה לקבוע במסגרת הסכם כי בית המגורים יוחרג מאיזון המשאבים ויהא רק שלו או קביעה אחרת. כך גם יכול היה לערוך הסכם ממון גם בהמשך בכל שלב לאורך שנות הנישואים וקודם לפטירה. ברם לא עשה כן. 

לאחר שהרימה האישה את הנטל המוטל עליה להוכחה של מרבית רכיבי התביעה, בין היתר – הוכיחה כי בני הזוג ניהלו מערכת יחסים חמה וטובה לאורך 13 שנות נישואים, ניהלו משק בית משותף, תרמו שניהם לקופה המשותפת (על אף אי קיומו של חשבון בנק משותף) וכי בית המגורים נרכש לאחר מועד הנישואים וכספי המשכנתא מומנו לאורך שנות הנישואים – מצא כב' ביהמ"ש לפנות לילדי האישה מנישואיו הראשונים (הנתבעים) ולהבהירם כי הטקטיקה שבחרו לפיה "הצגת התובעת כרודפת בצע וכמי שכל מעייניה כספו של המנוח, מוטב לו הייתה נמנעת. לא זו בלבד שלא הוכח הדבר, אלא גם סתר את מערכת היחסים הזוגית שעלתה מהעדויות. מערכת יחסים בין בני זוג שמצאו זה את זה בפרק השני בחייהם, ובנו את התא המשפחתי החדש כמיטיב ומשותף, גם אם לא ניהלו חשבון בנק משותף."

זכויות וחובות יחד

תמ"ש 20324-12-14 פלונית נ' אלמוני (ניתן ביום 8.9.19 מפי כב' השופט נ. פישר)

בית המשפט לענייני משפחה אימץ חוות דעת מומחה לאחר הליך חקירה וקבע שהבעל ישלם מחצית משווי הנכס לידי האישה (לקוחת המשרד), בהתאם לתביעתה.

תיק בו ייצגו עו"ד יהונתן קניר ועו"ד שי גבאי.

 מציאות ושמה ניכור הורי

רמ"ש 45319-05-19 ו' נ' ב' (מפי כב' השופט ס. ג'יוסי)

למעלה משנתיים וחצי בהן נבחן הקשר בין ההורים לקטינות, שבמהלכן הוגשו כ-30 חוות דעת ועדכונים וניתנו למעלה מ – 170 החלטות, ועל רקע התרשמות בית המשפט לענייני משפחה כי האם פועלת להחלשה משמעותית של הקשר שבין האב, לקוח משרדינו, לבין שלושת ילדיהם המשותפים של הצדדים, נקבעה משמורתן הזמנית של שתי בנות הצדדים בידי אביהן. על החלטה זו האם הגישה בקשת רשות ערעור ובית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי לאורך מרבית החלטותיו של בית משפט קמא הוא נתן דעתו לכך שהאם חיבלה בקשר שבין האב לבין הבן הקטין, כי גרמה לניכור ההורי וכי קיים חשש כבד מההשלכות האפשריות, קצרות וארוכות הטווח, על הקשר שבין האב לבין שתי הקטינות.

תיק שבו מייצגים עו"ד יהונתן קניר ועו"ד שי גבאי ממשרדינו.