בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה נדרש להכריע בשאלת סמכותו של מיופה כוח, בנה של התובעת (לקוח משרדנו), להגיש תביעה בשם אימו בת ה-81, מכוח ייפוי כוח מתמשך עליו חתמה התובעת לטובתו.

במסגרת התביעה ביקש נ', בנה של התובעת הממנה, להוציא צו מניעה שיאסור על ג', בנה האחר של התובעת, ללון בביתה של האם או ביחידת הדיור הסמוכה אליו.

מנגד, טען הבן ג', כי לנ' אין סמכות להגיש את התביעה בשם האם מכוח ייפוי הכוח המתמשך. הוא עותר לביטול ההליך כולו, לביטול ההחלטות שהתקבלו במסגרתו, ולחיוב נ' בתשלום הוצאות משפט.

 עיקרי ההכרעה המשפטית-

1. סמכותו של מיופה כוח ביפוי כוח מתמשך לנהל הליך משפטי בשם הממנה– בית המשפט קבע כי לייפוי הכוח המתמשך שנחתם על ידי התובעת, אין מגבלות המונעות ממיופה כוחה להגיש תביעות בשמה, ולכן יש לו סמכות לנהל את ההליך.
   
   
2. רצונה של התובעת כפי שמשתקף בייפוי הכוח:
   התובעת הגדירה באופן מפורש בייפוי הכוח את התנגדותה למינוי אפוטרופוס מטעמה שאינו התובע. מעצם המינוי החלופי, לאפוטרופסות, האם נתנה הסכמה לנקיטת הליך משפטי. כמו כן, לא נמצאה כל הגבלה בייפוי הכוח המונעת הגשת הליכים משפטיים על ידי הממונה

1. עמדת האפוטרופוס לדין ומניעת ניגוד עניינים:
   בית המשפט מינה אפוטרופוס לדין לתובעת לבחינת טובתה. למרות יחסים עכורים בין הצדדים, האפוטרופוס לדין לא מצאה כי התובע פועל בניגוד עניינים, ואף ציינה כי הוא דואג לרווחת התובעת.

בית המשפט המחוזי במחוז מרכז (כב' השופטת ו. פלאוט) דחה בקשת רשות ערעור של הנתבע וקבע שאין כל עילה לסילוק התביעה על הסף, שלבית המשפט מסורה הסמכות להמשיך ולדון בתביעה ודחה את טענת הנתבע לחוסר סמכותו של מיופה הכוח מכוח יפוי הכוח המתמשך לנהל את ההליך.