ביהמ"ש לענייני משפחה דחה תביעה שהגישה אלמנה, אשתו השנייה של המנוח (המיוצג ע"י משרדנו), לקבלת מחצית כספי ביטוח חיים מסוג ריסק שהתקבלו בעקבות פטירתו.
התובעת והנתבעים נרשמו כמוטבים בפוליסות ביטוח חיים אותן רכש המנוח. לטענת התובעת כספי ביטוח החיים משותפים לה ולמנוח ויש לאזנם בהתאם להוראת סעיף 5 (א) לחוק יחסי ממון. לחילופין, טענה לזכותה במחצית הכספים מכח דוקטרינת השיתוף הספציפי שעה שעסקינן בפוליסות שנרכשו ושולמו במהלך החיים המשותפים ומכספים משותפים, ושעה שמדובר בנכס העיקרי לחלוקה.
ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את התביעה וקבע כי הזכות לקבלת כספי ביטוח החיים שייכת למוטבים שנרשמו בפוליסות הביטוח ולא למבוטח. עוד קבע ביהמ"ש כי יחסיהם הרכושיים של התובעת והמנוח אינם מצמיחים לתובעת את הזכות לקבל מחצית כספי ביטוח החיים, הכולל כאמור רכיב ריסק בלבד, בטרם חלוקתם למוטבים שנרשמו בפוליסות הביטוח.
הואיל והזכות לקבל את כספי ביטוח החיים אינה שייכת למנוח, אלא למוטבים, היא אינה באה בגדר "כלל נכסי בני הזוג" ומכאן שאין להביאה בגדר איזון משאבים.
כן נדחתה טענתה החלופית לזכות במחצית הכספים מכח הלכת השיתוף הספציפי.
בתיק ייצגו עוה"ד יהונתן קניר ועוה"ד שחר מלול שיבר ממשרדנו.