זו פסיקה ראשונית, שדי בבע"מ 919/15 בכדי להוות שינוי נסיבות העומד בפני עצמו, המאתגרת פסקי דין קודמים שניתנו על ידי מותבים אחרים בבתי המשפט לענייני משפחה (כדוגמת פסק דינה של כב' השופטת ת. סנונית פורר בתלה"מ 38034-09-17, הנזכר בפסק דין זה) וכן מאתגרת התבטאויות מאוד ברורות של שופטי בתי המשפט המחוזיים בהרצאות שונות, שלא יפתחו את הפתח לדון בבע"מ 919/15 על פסקי דין חלוטים ללא שינוי נסיבות נוסף. מעבר לכך, אל לנו לשכוח שלהבדיל מחיוב מזונות ילדים שנקבע בפס"ד, שיעור המזונות בתיק זה נקבע עפ"י הסכמות הצדדים בהסכם גירושין כולל, תוצר של רצונם החופשי והמושכל של הצדדים שהתקשרו בהסכם. הסכם הגירושין נחתם לאחר שכל אחד מהצדדים עורך באופן מחושב וזהיר את כלל הסיכונים והסיכויים הכרוכים בתוכן ההסכם. לשיטתנו, עם כל הכבוד לכך שתמיד ניתן לפנות בתביעות לשינוי מזונות ילדים, כשיקול מול בע"מ 919/15 היה צריך להינתן משקל של ממש לעובדה דמי המזונות גובשו על יסוד הסכם, שאת תנאיו הרכושיים לא ניתן לשנות מפאת עיקרון הסופיות. אין ספק שתוצאת פס"ד זה הנה אחת מן ההשלכות הקשות של הלכת בע"מ 919/15, שממשיכה להכות גלים.