עדכוני פסיקה

אפריל 2019

דרכי התמודדות עם ניכור הורי

תלה"מ 58976-12-16 פלונית נ' אלמוני ואח' (ניתן ביום 21.2.19 מפי כב' השופט ט. פפרני)

בהחלטה מקיפה דחה כב' ביהמ"ש לענייני משפחה בחדרה (כב' השופט ט. פפרני) ניסיון אם לטרפד ולסכל טיפול רב מערכתי בניכור הורי קשה שיצרה בחיי הבן כנגד אביו, מרשינו. בין טענותיה שנדחו, נדחתה טענת האם שיש לבטל מינוי מומחיות שאינן מופיעות ברשימת המומחים של בתי המשפט לענייני משפחה.

תיק שבו מייצגים עו"ד יהונתן קניר ועו"ד שי גבאי ממשרדינו.

לשון הרע במשקפי ניכור הורי

תמ"ש 30290-05-18 א.כ נ' א.כ (ניתן ביום 17.2.19 מפי כב' סגן הנשיא א. זגורי)

תביעה על פרסום לשון הרע על רקע של ניכור הורי. המדובר בשני פרסומים שנעשו ע"י האם כנגד בעלה לשעבר, האב. לפי הפסיקה, קיומו של לשון הרע ייבחן בנפרד ובמנותק משאלת אמיתות הפרסום, שכן אף אם פרסום הינו אמת לאמיתה, אולם יש בו כדי להשפיל או לבזות הרי שייחשב ללשון הרע. כמו כן, מידת ההוכחה הנדרשת לצורך הוכחת טענת אמת הפרסום, עומדת ביחס מתאים לרצינותו וחריפותו של תוכן הפרסום. נקבע כי מטרתה של האם, שהנה הורה מנכר, היתה לבזות, להשפיל ולשים ללעג את האב. אמיתות הפרסומים לא הוכחה, ואף נסתרה. לא ניתן להפריד את פרסומי לשון הרע וההליך הנוכחי מהתנגדותה המתמשכת של האם למנוע קיום הסדרי שהות כולל לינה בין הקטינה לבין אביה. ביהמ"ש קבע כי בנסיבות העניין כי שני הפרסומים מהווים פרסום לשון הרע.

בית המשפט קבע כי אין לאפשר להורה מנכר ליהנות מהגנות תום לב בפרסום לשון הרע בסיטואציה שכזו. ביהמ"ש שידר מסר ברור לאותה האם בפרט ולהורים מנכרים בכלל, כי ייזהרו לפרסם פרסומים שהם בגדר לשון הרע רק מתוך פרקטיקות הוריות מנכרות ורצון לסכל הסדרי שהות. האם חויבה לפצות האב בסך 50,000 ₪ וכן בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ₪.

ההגדרה היא המסר

תלה"מ 38418-09-17 א.ב.ג. נ' ל.ב.ג. (ניתן ביום 19.2.19 מפי כב' סגן הנשיא נ. פלקס)

פס"ד זה עוסק, בין היתר, בתביעת משמורת ובחלוקת זמני שהות. המחלוקת בין הצדדים צומצמה לתוספת יום נוסף באמצע שבוע, אחת לשבועיים, אצל האב והגדרת המשמורת. העו"ס המליצה כי תקבע משמורת משותפת על הילדים ועל אותה תוספת כך שיחול שוויון מדוקדק של שהות הילדים אצל כל אחד מההורים ויעלה בקנה אחד עם ההגדרה של משמורת משותפת, כשלעמדתה סטייה קלה מאותו שוויון מדוקדק בחלוקת זמני השהות אינה באה בגדרי אותה הגדרה. ביהמ"ש פסק כי מהותית אין משמעות רבה בהגדרה של משמורת כמשותפת, וככל שיש להגדרה זו ערך, אולי יש בה כדי לשדר מסר להורים כי שניהם הורים משמעותיים, שווי זכויות וחובות. חרף עמדת העו"ס, ביהמ"ש קבע כי בהחלט ניתן להגדיר משמורת כמשותפת עת הילדים שוהים את עיקר זמנם אצל אחד מההורים, וכי מקום בו הילדים שוהים אצל ההורים בחלוקת זמנים של 40% ומעלה אל מול 60% ומטה עשוי בהחלט להיחשב משום משמורת משותפת.

לעמדתנו, המסר שבפסק דין זה הנו מהותי ביותר בסכסוכי משמורת. רדיפה עיוורת אחר כותרת 'משמורת משותפת' ולו רק בכדי לספק את תחושת הצדקנות של ההורים, אינה עולה בקנה אחד עם טובת הילדים. עמדתנו היא כעמדת ביהמ"ש, שקבע כי אם מפצלים חיים של ילד עד הקצה, וכל זאת לשם השגת שוויון בין ההורים, הילד עלול שלא להצליח לעשות את ההתאמה שקבעו עבורו הוריו, הוא עלול להימצא במצב שהוא לא מצליח לקיים חיים שגרתיים, ללכת לחוגים באופן קבוע, לקבוע עם חברים בשעות אחר הצהריים, ועל הורים גרושים, על בית המשפט ועל הגורמים המעורבים בסכסוכי משמורת לשקול באם חלוקת זמני שהות שכזו, בה מתקיימת חלופת ימים בתדירות גבוהה, יוצרת אי סדר בחיי ההורים ובחיי הילדים שניתן לצמצמו.

אנחנו מפצירים - יפוי כח מתמשך!

תלה"מ 65003-01-17 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 29.1.19 מפי כב' השופטת א. בן דור ליבל)

תמ"ש 9636-01-18 "שי" אפוטרופסות וטיפול בחסויים בע"מ נ' ת. ג. ס. (ניתן ביום 4.3.19 מפי כב' השופט א. שני)
פסה"ד עוסק בתביעת פינוי בת זוגו של אדם שמונה לו אפוטרופוס מדירתו, אשר התגוררו בה יחד 8 שנים ערב אשפוזו. ביהמ"ש קבע כי בת הזוג שהמשיכה להתגורר כ-6 שנים בדירת בן זוגה, ללא תמורה, לאחר שאושפז ומונה לו אפוטרופוס, תפונה מהדירה עפ"י דרישת האפוטרופוס, ואין נפקא מינה אם זקוק האדם שמונה לו אפוטרופוס לעת הזו ליותר כסף אם לאו.

אנחנו שבים ואומרים – הכנת יפוי כח מתמשך ומסמך הנחיות מקדימות מפורט יחסכו את השלב שבו האפוטרופוס הכללי, בית המשפט וצדדי ג' יידרשו להחליט כיצד לפעול עם הקרובים שלכם, במצב של חוסר כשירות.