עדכוני פסיקה

דיני משפחה ומעמד אישי

יוני 2018

סדר דין משפחתי

בר"ע 55165-03-18 אלמוני נ' פלונית (ניתן ביום 26.4.18 מפי כב' השופט ח. שרעבי)

כנגד המבקש הוטל צו עיקול זמני על חלק מכספיו, תגובתו לא התבקשה, וממילא לא ניתנה, ובנוסף לא נקבע כל דיון בבקשת העיקול.

כעבור למעלה מ – 8 חודשים מאז שהוטל הצו, הגיש המבקש בקשה לביטול העיקול שהוטל על הכספים, ובקשתו נדחתה משום שמאז ניתנה החלטת העיקול חלפו למעלה מ-30 שהיו נתונים למבקש על מנת לבקש ביטול העיקול, אך המבקש בחר לא לפעול כן. מכאן הערעור.

כב' ביהמ"ש המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי תקנה 368(א) לתקסד"א, היא התקנה המתאימה לדיון זה – לפיה, לבקשת בעל דין רשאי ביהמ"ש לעיין מחדש בכל צו זמני שניתן – לא מצוין בתקנה זו כל סד זמנים, ומכך נקבע כי רשאי בעל דין לפנות בבקשת עיון מחדש בכל עת שיחפוץ – ובלבד שיעמוד בתנאיי התקנה.

רעידת אדמה

רבני גדול (י-ם) תיק ‏1125089/1 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו)

אישה המורדת בבעלה – האם הפסידה את חלקה בדירה המשותפת שבעלה ביודעין רשם על שמה ולבעלותה? התשובה היא כן, גם לאחר 20 שנות נישואין ו – 4 ילדים. 

הצדדים נישאו כדמו"י ב-1995 ולהם 4 ילדים. לאחר שהוכח לביה"ד האזורי כי המערערת בגדה, נדונו ענייני הרכוש בין הצדדים. עיקר הדיון בפס"ד זה עוסק בדירת המגורים, שנרכשה כשנה וחצי לאחר הנישואין (והוכח ש – 2/3 מהדירה מומן ע"י אביו של הבעל) ונרשמה בטאבו ע"ש שני הצדדים בחלקים שווים. ביה"ד האזורי קבע כי המערערת בגדר מורדת המפסידה מתנות ולפיכך פסק כי הדירה שייכת לבעל. מהדיון ההלכתי בפסה"ד עלו, בין היתר, המסקנות הבאות: (1) מורדת מחזירה את כל המתנות שנתנו לה הבעל (2) אין הבחנה בין סוגי המתנות (3) אין נפקות מתי ניתנו המתנות (4) אין נפקא מינה אם יש ילדים או לא.

בפס"ד זה אומר כב' ביה"ד, כי מתנה שניתנת במסגרת חיי הנישואין מבן או מבת זוגו, ניתנת על דעת חיים משותפים ללא מרידה. כלומר, יש כאן תנאי מכללא ברור המבוסס על כללי הצדק הטבעי, שמתנה ניתנת כל עוד לא הייתה מרידה במערכת הנישואין. מדובר בקביעה שהנה דרמטית ותוצאתה קשה ביותר במקרה שלפנינו. אותה "מתנה" היא דירת מגורים, שניתנה לבני הזוג עת חתונתם, שבחלוף 20 שנות נישואין ו – 4 ילדים (!!!) נאמר לאישה – בגדת? תשלמי על כך! במקרה זה, קביעתו של ביה"ד הנכבד הנה צרה, מתעלמת מהרישום, מתעלמת ממשך שנות הנישואים, מהעובדה שישנם 4 ילדים, ומנסיבות החיים הרחבות שהובילו לפירוק הקשר הזוגי ואינה עולה בכנה אחד עם רישום הדירה לבעלותם השווה של הצדדים בטאבו.

משמורת וחלוקת זמני שהות - להמשיך או לפסוק?

עמ"ש 707-03-17 י.ג נ' ג.ג (ניתן ביום 30.5.18 מפי כב' השופט ס. ג'יוסי)

ערעור וערעור שכנגד שהגישו בני זוג לשעבר על פס"ד של בימ"ש לענייני משפחה בלב הערעורים סוגיית המשמורת, והיא משליכה על סוגיית המזונות. האב מלין בערעורו על חיובו בתשלום מזונות חודשיים בסך 1,000 ₪ עבור שלושת ילדיו הקטינים, על אף שנקבעה משמורת משותפת של שני ההורים. מנגד, עיקר טענות האם במסגרת הערעור שכנגד, מופנות כנגד קביעת ההסדר של משמורת משותפת, שעה שלטענתה לא התקיימו התנאים המאפשרים הסדר זה, נוכח הכשלים בתקשורת בין ההורים.

ביה"ד הרבני הגדול קובע, חד משמעית, כי עניין מזונות הילדים בסמכותם של בתי הדין הרבניים. עם זאת, עדיין גורס ביה"ד כי הלכת שרגאי לא בוטלה, והתאם להלכה זו, אין בהכרעתו כדי למנוע מילדי בני הזוג לחזור ולתבוע את עניין המזונות בביהמ"ש לענייני משפחה כתובעים עצמאיים.

דחיית תביעה לדבר מה נוסף במשק והיוון זכויות צבורות באופן חלקי

תמ"ש 59731-06-14 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 4.6.18 מפי כב' השופט א. גביזון)

ענייננו בפס"ד העוסק בתביעת רכוש בין בני זוג הנשואים משנת 2001. האישה עתרה לפס"ד הצהרתי שקובע כי מחצית מהנחלה שרכש הבעל לאחר הנישואין, ונרשמה על שמו בלבד, שייכת גם לה – תביעה נדחתה, ונקבע שלא הוכיחה כוונת שיתוף ספציפית ביחס לנחלה. כמו כן, ביהמ"ש דן בעניין זכויותיהם הסוציאליות של הצדדים, ומינה אקטואר אשר קבע כי עפ"י שיטת היוון הזכויות על הנתבע להעביר לתובעת סך של כמיליון ₪.

ביהמ"ש פירט חלק מהנסיבות אשר יש בהן כדי ליתן עדיפות לביצוע האיזון עפ"י מסלול היוון הזכויות על פני מסלול התשלום עפ"י מועדי גמילת הזכויות, ובסופו של עניין קבע כי אופן האיזון יעשה תוך שילוב בין מסלול האיזון הראשון ובין מסלול האיזון השני –מקום בו חלק ממרכיבי הזכויות הנם בבחינת "ברי איזון" ע"פ המסלול הראשון, וחלקם האחר אינם בבחינת "ברי איזון" במסלול הראשון, ניתן שהאיזון הכולל יעשה בשילוב של שני המסלולים.