עדכוני פסיקה

פברואר 2019

דוקטרינת ההשתק השיפוטי

עמ"ש (ב"ש) 5260-02-18 ג.א.צ נ' י.צ (ניתן ביום 26.6.18 מפי כב' השופט א. ואגו)

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה שבמסגרתו, לבקשת הבעל, הוצהר שהזכויות בבית מגורים שייכות לצדדים בחלקים שווים, אף שהן רשומות בפועל על שם המערערת בלבד. הבעל הגיש תביעתו בביהמ"ש לענייני משפחה, כדי להצהיר על זכויותיו "האמיתיות" בבית, לאחר שבעבר ניתן בהסכמתו פסק דין בביה"ד הרבני, שעיגן ויתור על זכויות אלה והעברתן לבעלותה הבלעדית של האישה.

ערכאת הערעור ביטלה את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה וקבעה כי התנהלות הבעל מנוגדת לעקרון תום הלב ומהווה שימוש לרעה בהליכים משפטיים באופן שהושטת סעד לבעל, יש בה משום עידוד התנהלות חסרת תום לב מצד מתדיינים והפיכת בתי המשפט ובתי הדין לכלי שרת בידי חייבים המבקשים להרחיק נכסים מנושיהם בדרך של הסכמי גירושין פיקטיביים, כך שהאישה תיוותר בעלים בלעדי של מלוא הזכויות בבית.

זכויות מקבילות

עמ"ש (חי') 43129-04-18 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 21.11.18 מפי כב' השופט ח. שרעבי)

הצדדים, בני זוג דרוזים, נישאו בשנת 1990 והתגרשו בשנת 2014. מראשית הנישואין התגוררו הצדדים בבית מגוריהם, שהיה לבעל טרם הנישואין. האישה הגישה תביעה לאיזון משאבים נגד הבעל ולפסק דין הצהרתי שהנה בעלים במחצית מכלל הזכויות בבית המגורים. בימ"ש קמא קיבל את תביעת האישה ופסק שאכן הוכחה כוונת שיתוף ספציפי בבית, חרף היותו נכס חיצוני שנרכש על ידי הבעל טרם הנישואים. לאור העובדה שבמקרה דנן הבית נמכר (ללא ידיעתה ומאחורי גבה של האישה), לא היה מקום למתן סעד הצהרתי ולכן נקבע כי האישה זכאית למחצית מתמורת מכירתו של הבית, ובנוסף לפיצוי בסך 50,000 ₪ לנוכח הנסיבות החמורות של מכירת הבית מאחורי גבה.

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעור הבעל והתייחס בהרחבה לכוונת שיתוף בנכס חיצוני בציינו כי בין איזון נכסי בני הזוג מכח יחסי ממון בתקופה הקובעת לבין קביעת זכויות הקנין של בני הזוג בבית מכח הדין הכללי יש הבדל משמעותי, אך השניים דרים זה לצד זה. העובדה כי התקופה הקובעת לענין איזון הזכויות הפיננסיות הוגדרה רק מיום הנישואים ואילך עד מועד הפירוד, ולא קודם לכן, אינה משפיעה על אפשרות רכישת זכויות קנין בבית מכח הדין הכללי הפועל במקביל להוראות חוק יחסי ממון, לנוכח הנסיבות הקונקרטיות של המקרה.

נטל השכנוע בתביעה לביטול הסכם

תמ"ש (נצ') 13292-01-11 עיזבון המנוחה ס.ח. ז"ל נ' ס.ח (ניתן ביום 17.8.18 מפי כב' השופטת ג. ג'אברין כליפה)

הכלל המשפטי הקבוע בס' 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, יוצר חזקה לפיה כל אדם כשר לפעולות משפטיות, וכאשר יש מי הרוצה לכפור בכשרותו של אדם לביצוע פעולות משפטיות, עליו הראיה; נטל השכנוע בעניין זה מוטל על התובע, על מנת לפרוק מעל כתפיו נטל זה, די להביא כמות הוכחה מועטה, על מנת שהנטל להוסיף ולהביא ראיות יעבור אל שכמו של הנתבע. במקרה דנא, נפגע כושר המנוחה בדיבור מוטורית בלבד אך ההבנה והכושר המנטאלי נותרו שמורים, עם זאת, לא הוכח כי המנוחה הביעה את רצונה או הסכמתה לעניין הסכם מכירת הדירה או תצהיר המתנה.

ביהמ"ש לא שוכנע כי המנוחה חתמה על המסמכים המשפטיים לאחר שהבינה את תוכן המסמכים ומשמעותם ועל כן, קיבל את התביעה והורה על ביטול רישום הערת האזהרה לטובת הנתבעים.

בע"מ 919/15 אינו חוצה גבולות

תמ"ש 30174-07-16 פ.ב נ' ל.ב (ניתן ביום 2.12.18 מפי כב' השופט פ. גורודצקי)

תביעה למזונות שני קטינים המצויים במשמורת האם וכאשר לאור מקום מגורי האב בחו"ל, מפגשיו עם הקטינים מתקיימים במתכונת מצומצמת ביותר של ימים בודדים בחודש.

ביהמ"ש קבע שהעקרונות שנקבעו בבע"מ 919/15 אינם חלים משעה שהאב מתגורר בחו"ל ונפגש עם הקטינים בתדירות שאינה גבוהה. בחינת הכנסות הצדדים נעשתה לצורך ההכרעה בשאלת גובה המזונות ולשאלת חיוב ההורים במזונות הקטינים מכוח דיני צדקה, ונוכח אמידות האב נקבע כי על האב לשאת בכל צרכי הילדים על סך של 11,000 ₪ לחודש לשני הקטינים - ללא הבחנה בין צרכים הכרחיים לבין צרכים מכוח דיני צדקה.