תביעה אשר הוגשה על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א -1991 ["החוק"] בה נקט התובע, הטוען כי הנו האב של הקטין. 

הצדדים מאוקראינה, ניהלו מערכת זוגית משנת 2012 אשר במהלכה נכנסה המשיבה להריון, לאחר כשנתיים נולד הקטין מושא התובענה. הואיל והצדדים לא היו רשומים כנשואים נרשם הקטין במרשם התושבים לפי הצהרת האם: 'א.מ.פ.' – דהיינו שמו של התובע, שם נוסף ושם משפחתה של האם. אופן הרישום לא היה ידוע לתובע והוא נחשף לו רק מאוחר יותר. הצדדים נפרדו, ועל פי כתב התביעה, התובע הוא זה שגידל בפועל את הקטין, הוא הפסיק לעבוד וישב בבית והקדיש את חייו לגידול הבן ודאגה לצרכיו. לאחר מס' שנים הצדדים פתחו "פרק ב", התחתנו והמשיכו להתגורר בנפרד, כשהקטין נותר אצל התובע. לאחר מס' חודשים, הצדדים שכרו דירה ועברו להתגורר יחדיו. תקופה זו הייתה תקופת הסתגלות קשה עבור הקטין, שחש נבגד על ידי האב שיצא לעבוד והשאיר אותו עם האם. בסופו של עניין, עזבה האם עם הקטין ועברה להתגורר בבית אמה וסירבה להיות עם התובע בקשר. לאחר שהשתכנעה האם לאפשר מפגש בין הקטין לתובע אשר בסיומו סירב הקטין להתנתק מעל התובע, האם הזמינה משטרה "בטענה שחטפו לה את הילד" על ידי אדם זר והציגה לשוטרים את תעודת הלידה, או אז גילה התובע את אותו "פרט גורלי" של אופן רישום הקטין. התובע פנה לבית המשפט בבקשה לקיים הסדרי שהייה, האם לא התייצבה לדיונים והתובע החל לחפש את האם והקטין ולתדהמתו גילה שהאם והקטין עברו לישראל.

לצורך מתן פסק דין ראוי ונכון לפי החוק, על ביהמ"ש היה לקבוע את מעמדו של התובע כלפי הקטין. יהא צורך לבחון האִם יש ביכולתו של התובע להגיש תביעה על פי החוק, קל וחומר כאשר התובע החל בהליך ברור מעמדו כאב בבית המשפט באוקראינה, שהורה על בדיקת D.N.A. לטענת האם התביעה אינה יכולה להיחשב כתביעה על פי אמנת האג שכן היא אינה עומדת בתנאי הסף של האמנה. ביהמ"ש ציין כי אם התובע הוא אכן 'אב פסיכולוגי', אך בשים לב לאמור התביעה להשבתו של הקטין לאוקראינה רק מכוח החוק אינה יכולה להתקבל, שכן אין בחוק את האפשרות לדון בשאלת אבהות ביולוגית שבהיעדרה ממילא אין התובע בא בגדרו של החוק. ביהמ"ש ציין כי הדרך הקלה הייתה לדחות את התביעה ולו מהטעם שהתובע חסר מעמד רשמי כאב, אלא שבנסיבות המקרה נוצר מצב בלתי אפשרי שהתובע הטוען לאבהותו אינו יכול לממש את זכותו להוכיח אותה לאור התנגדות האם לביצוע בדיקת רקמות לא באוקראינה ולא בישראל.

כמו כן, נקבע כי עדותה של האם עולה תמונה נסיבתית המעידה על היותו של התובע אביו של הקטין, וביהמ"ש קבע כי לפחות נסיבתית, ולצורך הליך זה, התובע הוא אביו של הקטין, אך אין לו לקבוע מסמרות בשאלה זו שהרי פוזיטיבית יוכרע ההליך בבית המשפט המוסמך באוקראינה.