עדכון פסיקה

נובמבר 2018

תקופת הצינון לאחר קיצור תקופת עיכוב ההליכים 

עמ"ש 53691-05-18 פלונית נ' אלמוני (ניתן ביום 18.10.18 מפי הרכב בראשות כב' השופט י' שנלר)

בפסק דינו, כב' ביהמ"ש המחוזי הבהיר כי יש למנות 15 יום בלבד מיום קיצור תקופת עיכוב ההליכים לפי חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, במהלכם רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש את התובענה. רק הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך מורשה להגיש את התובענה בתוך התקופה הנ"ל, ותביעה שהוגשה על ידי הצד שכנגד, בתוך אותה תקופה (15 ימים), תימחק. כמו כן הובהר כי, אם הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך לא יגיש את התובענה תוך אותו מועד, אזי יהיה מקום לראות את התובענה של הצד שכנגד כאילו הוגשה כדין.

פסה"ד שופך אור על הפרוצדורה הקבועה בחוק ובתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. בעינינו, ראוי להתייחס להערתו של כב' השופט שנלר, בסוף פסה"ד, אשר מוצא לנכון להעביר מסר למחוקק ולהדגיש כי מהראוי לקבוע מסגרות ברורות ליישום החוק והתקנות ובכך למנוע הגשת תביעות בניגוד לחוק.

מתי יכלול קיצור תקופת עיכוב ההליכים גם את קיצור 'ימי הצינון'?

תיק רבני (גדול) ‏1152768/1 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 3.6.18)

כב' ביה"ד הרבני הגדול ערך הבחנה בין שני סוגי החלטות לקיצור עיכוב ההליכים: ניתנה החלטה שמשמעותה היא קיצור התקופה למספר ימים קטן מהקבוע בחוק, הרי שלאחר התקופה 'החדשה' יחלו 15 ימי ה'צינון' שבהם אין הצדדים רשאים להגיש תובענה כלשהי, ובהתאם להוראות סעיף 3(ה) לחוק. ניתנה החלטה שמשמעותה הוא ביטול עיכוב ההליכים, הרי שמיד לאחר קבלת ההחלטה השיפוטית רשאי הצד שיש לו את זכות הקדימה להגיש תובענה לערכאה השיפוטית שיבחר.

בעניין פסה"ד הספציפי, קבע כב' ביה"ד שמאחר שמהחלטה השיפוטית לקיצור עיכוב ההליכים משתמע באופן חד־משמעי שמדובר בקיצור העיכוב לאפס ימים הרי שאין מקום להוסיף עוד 15 ימי 'צינון'. ולכן מיד למחרת ההחלטה השיפוטית יכול הצד שיש לו את זכות הקדימה להגיש את תביעותיו לערכאה השיפוטית, ובחלוף 15 'ימי הקדימה' יוכל גם הצד השני להגיש את תביעותיו לערכאה שיבחר.

סמכות מנהל עזבון זמני לייצג את העיזבון בתביעות שהוגשו כנגדו

ת"א 29956-05-18 מדינת ישראל נ' בן-אליעזר ז"ל ואח' (ניתן ביום 9.10.18 מפי כב' השופט נ' שילה)

בקשה לסלק על הסף את תביעת המדינה נגד עיזבון המנוח, להשבת כספים שנטען כי קיבל המנוח כשוחד בהיותו איש ציבור. המבקשים, מנהלי העיזבון הזמניים של המנוח, טוענים כי אינם מוסמכים לייצג את העיזבון בתביעות שהוגשו ע"י צד ג'. כב' ביהמ"ש המחוזי פסק כי נכון שעיזבון אינו אישיות משפטית ואינו יכול להיות צד להליך, אולם מנהל עיזבון הוא הגורם שרשאי להגיש את תביעת העיזבון ואף להתגונן בפני תביעה. בנוסף, בהחלטה למינוי מנהלי העיזבון הזמניים, נקבע במפורש כי בין תפקידיהם הוא להתגונן מפני תביעה. לפיכך, המבקשים מוסמכים לייצג את העיזבון מתוקף תפקידם כמנהלי עיזבון זמני.

שאלת היקף סמכותו של מנהל עיזבון זמני אינה חד משמעית לחלוטין. חוק הירושה קובע כי תפקידו מוגבל ומתמצה בנקיטת אמצעים הנראים לשמירת העיזבון, עם זאת, בתקנות הירושה קיים יחס שווה הן למנהל עיזבון זמני והן למנהל עיזבון קבוע באופן שווה, למעט בעניינים שבהם יש הסדר מפורש שונה החל על מנהל עיזבון זמני, כאמור בעניין פס"ד זה.

זכיתי בלוטו!

תמ"ש 61761-02-15 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 5.3.18 מפי כב' השופטת ע' גיא)

בשנת 2012, חתמו הצדדים על הסכם גירושין כולל שאושר וקיבל תוקף פס"ד, בעקבותיו בצעו הצדדים הפרדה מוחלטת של נכסיהם עפ"י הקבוע בהסכם. חרף הקבוע בהסכם, הצדדים נשארו להתגורר תחת קורת גג אחת. כשנה וחצי לאחר מכן, הצדדים התגרשו זמ"ז אם כי לא ניתקו את היחסים ביניהם, כאשר בתקופה שלאחר הגירושין (11 ח') זכתה האישה בהגרלת הלוטו בסכום של 13 מיליון ₪. הצדדים חלוקים, בין היתר, בשאלת טיבו של הקשר הזוגי מהמועד בו סודר הגט בין הצדדים. לכך השלכה ישירה על כלל התובענות.

ביהמ"ש התרשם כי הצדדים ניהלו חיי משפחה כבעל ואישה תוך ניהול משק בית משותף, עם זאת נקבע כי לא די בכך שהקשר בין הצדדים השתכלל לכדי קשר של "ידועים בציבור" לקבלת תביעת האיש, וכי התובע לא עמד בנטל ההוכחה להוכיח כוונת שיתוף מיוחדת/ספציפית בכספי הזכייה ובנכסים שנרכשו בכספים אלו. נמצא כי השיתוף הכספי בין הצדדים התמצה אך ביחס לניהולו השוטף של משק הבית המשותף ושיתוף זה לא חלש על רכושם של הצדדים. בסופו של עניין נקבע כי כספי הזכייה והרכוש שנרכש מכספים אלו הם רכוש האישה ואינם שייכים לאיש.