עדכוני פסיקה

דיני משפחה ומעמד אישי

ינואר 2018 - חלק 1

השפעת ההלכה החדשה במזונות הילדים על עולם דיני המשפחה #1

עמ"ש 14612-10-16 פ.ב נ' א.ב (ניתן ביום 20.12.17 מפי כב' השופט ש. שוחט)

ערעור על פס"ד של ביהמ"ש לענייני משפחה בגדרו חייב ביהמ"ש את האב לשלם למזונות בתו הקטינה 4,560 ₪ לחודש. פסה"ד ניתן ביום 16.7.16, עת הקטינה הייתה כבת 5 שנים ותשעה חודשים תוך שביהמ"ש קמא מציין כי גילה ״מקטני קטנים״ ונטל המזונות הכרחיים שלה מושת על האב באופן מוחלט. ביום 19.7.17, בעוד ערעור האב תלוי, ניתנה ההלכה החדשה.

ביהמ"ש המחוזי קובע כי יש להחיל את הלכת 919/15 רטרואקטיבית על תיקים תלויים ועומדים בערכאות השיפוט, קובע שההלכה מחייבת גם כאשר אין חלוקת זמני שהות שווים, כשההכנסות אינן זהות, מקבל את הערעור ומחזיר את עניינם של הצדדים לבית משפט קמא לקביעת המזונות וחלוקת הנטל מחדש על בסיס ההלכה החדשה.

השפעת ההלכה החדשה במזונות הילדים על עולם דיני המשפחה #2

תמ"ש 46640-01-15 ק.ו נ' ש.ו (ניתן ביום 27.12.17 מפי כב' השופט א. זגורי)

נפסק כי ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 חלה הגם שניתנה לאחר שהוגשה התביעה (וזאת כבר למדנו), הגם שלא מדובר במשמורת משותפת וחרף העובדה שילדה אחת היא מתחת לגיל 6 – כאשר בית המשפט מתייחס במפורש לכך שאין הצדקה לבצע הבחנה מלאכותית בין קטין מעל גיל 6 לקטין מתחת לגיל 6, כל שכן כשמדובר בחודשים בודדים עד הגעתה לגיל 6. 

בית המשפט קובע במפורש שהוא מחיל את ההלכה החדשה על אף שאף אחד מב"כ הצדדים לא טענו לתחולתה של הלכה זו.

סמכות בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים

רמ"ש 57412-09-17 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 20.12.17 מפי כב' השופט ח. שרעבי)

בפסק דין זה, קבע ביהמ"ש המחוזי שתביעת מזונות ילדים, של הורה מן ההורה האחר, ניתנת לכריכה במסגרת תביעת גירושין, והסמכות תהא לבית הדין.
לעומת זאת, תביעה בה הקטין תובע מזונותיו בעצמו, באמצעות האפוטרופוס – ההורה האחר, לא ניתנת לכריכה לתביעת גירושין ובית הדין לא קונה סמכות, אלא בהסכמת שני ההורים. במקרה זה לא הסכימה המשיבה בשם הקטינה לכריכת תביעת מזונות הקטינה לתביעת הגירושין ובימ"ש קמא הוא המוסמך לדון בתביעת מזונות הקטינה.

יש לנו כבר שני פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים (במחוז תל אביב ובמחוז חיפה) שאוחזים בעמדה שהלכת שרגאי עודנה תקפה. נמתין שהעניין יחזור לבית המשפט העליון בתקווה שתצא אמירה ברורה בנושא טעון ומורכב זה.

מקומו של תסקיר הסעד בתיקי משמורת וזמני שהות

תמ"ש 21609-11-16 ח' נ' מ' (ניתן ביום 1.1.18 מפי כב' השופט י. אליהו)

הסבתא – התובעת, היא אימו של האב המנוח. הוריו של הקטין נפרדו סמוך ללידתו. עד לפטירתו, ובמשך כ-5.5 שנים, התקיימו זמני השהות עם האב בבית הסבתא, פעמיים בשבוע עם לינה וכל סוף שבוע שני עם לינה. במקרה זה, אין המדובר בקשר סבתא – נכד במשמעותו הרגילה והמקובלת. מדובר בקטין אשר במשך שנותיו הראשונות להתפתחותו ולעיצוב אישיותו, סבתו הייתה דמות קבועה, יציבה ובעלת נוכחות משמעותית בחייו. ביהמ"ש קבע כי הסדרי השהייה המצומצמים שהוצעו ע״י העו״ס אינם עולים בקנה אחד עם טובתו של הקטין, ושתכיפות הקשר שבין הסבתא לנכדה ואופיו המיטיב לא באו לידי ביטוי מספק בתסקירה. שכן, בתסקיר ניתן משקל יתר לקונפליקט בין האם ומשפחת המנוח בנוגע לעיזבונו.

אין חולק כי עבודתן של פקידות הסעד נאמנה ומורכבת (בלשון המעטה). עם זאת, לשיטתנו, ביהמ"ש צריך תמיד לבחון לעומק את אמיתות תסקיר הסעד, ואת התאמתו למציאות החיים, שכן, יש להתייחס להמלצת התסקיר ככלי לקבלת ההחלטה בלבד - ולא כסוף פסוק.