עדכון פסיקה
יוני 2020
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד
תמ"ש 57149-10-17 (ת"א) ב. ג. ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' (ניתן ביום 24.5.20 מפי כב' השופטת א. אילוטוביץ' סגל)
האם ניתן להכריז על קשרי אחאות בין שלוש הבנות אשר נולדו במסגרת הליכי פונדקאות, וחולקות מטען גנטי משותף באמצעות ביציות של תורמת אנונימית?
עם התפתחות הטכנולוגיה הרפואית מתאפשרת יצירה של הורות חדשה – קשרי הורות ואחאות (בין אחים) – ובצידה קם הצורך ליתן מענה משפטי לסוגיות משפטיות חדשניות. קשרי אחאות, שבעבר נבעו כחלק ישיר מקשרי הורה-ילד, מחייבים כיום הכרה נפרדת, כי ייתכן וקשרי האחאות נוצרו בנפרד, מבלי שנוצרה כלל הורות משותפת. הקשר האחאי – הקשר המשפחתי הקרוב והמיוחד שנרקם בין אחאים – זכאי לשימור ולהגנה משפטית.
על מנת להידרש לסוגיה זו, בית המשפט מפריד בין שני סוגי מקרים:
האחד, כאשר ילדים חולקים הורים משותפים אך אינם מוכרים כבעלי זיקת אחאות בהעדר קשר גנטי ביניהם, למשל באימוץ או בהעדר זיקה זוגית מוכרת בין ההורים;
והאחר, כאשר אחאים חולקים מטען גנטי משותף אך אינם חולקים הורים משפטיים ותפקודיים משותפים.
לעמדת ביהמ"ש, בכל מצב שבו ניתנו צווי הורות אף ללא קשר לזהות DNA נוצרים קשרי אחאות בין הילדים באותו התא המשפחתי. ביהמ"ש שב ומדגיש כי רק באותם מקרים, שבהם ישנה כוונה מלכתחילה, להקים תא משפחתי, שאליו יובאו הילדים מתוך מטרה לגדלם כאחים, יחשבו המה אחים מבחינה משפטית. בהתחשב בנסיבות, ביהמ"ש קובע כי קיימים קשרי אחאות הן מבחינה גנטית והן מבחינה משפטית בין שלוש הבנות על כל המשתמע מכך, וניתן בזאת "צו אחאות פסיקתי".
הטכנולוגיה החדשה V. מוסדות משפטיים ותיקים
בע"מ 9182/18 פלוניות נ' היועמ"ש (ניתן ביום 4.6.20 מפי כב' השופט הנדל)
האם ניתן לדון בבקשות למתן צו הורות פסיקתי, מכוח "זיקה לזיקה", כבר במהלך ההיריון? והאם ניתן לתת כבר באותו שלב צו הורות מותנה, שייכנס לתוקפו מיד עם הלידה?
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בו נקבע כי אין בית המשפט מוסמך לתת צו הורות פסיקתי לפני הלידה, ואין לקיים דיון בשלב זה בבקשה למתן הצו. עם זאת, לאור הסכמת המבקשות, בשלב זה, שיינתן צו הורות לאחר מועד הלידה, ניצבת בפני כב' ביהמ"ש העליון רק השאלה העקרונית האמורה.
הדין הנוהג הוא כי ההורות נוצרת במועד כינונה על ידי צו ההורות הפסיקתי, והנחת המוצא היא שתוקפה "רק מכאן ולהבא". התחום המשפטי של כללי הזיקה לזיקה רגיש עד מאד והסוגייה של מתן סטטוס לעובר, והכרה בהורות מותנית, עלולה להיות סבוכה ומורכבת. בעניין זה, היועץ המשפטי לממשלה הביע נכונות לסלול דרך חדשה בדמות האפשרות להגיש את הבקשה לצו הורות כ-60 יום עובר למועד המשוער של הלידה, על מנת לאפשר בדיקה מוקדמת של הנתונים הרלוונטיים.
בשורה התחתונה, ביהמ"ש קובע כי אין מקום להתערב בעמדתו העדכנית של היועץ המשפטי, שכן נראה כי בדומה להתפתחויות אחרות בתחום זה, נכון לאפשר ליועץ המשפטי לפעול בכל הקשור לעיתוי הגשת ובירור הבקשה לצו הורות, ולאחר פרק זמן בו יצבור ניסיון ניתן יהיה לשוב ולבחון את ההיבטים השונים של גישה חדשה זו גם במישור הפרקטי.
מזונות ילדים והורה מרכז
תלה"מ 47159-11-18 (ת"א) פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 7.4.20 מפי כב' השופט י. שקד)
פסק דין זה עוסק בקביעת שיעור המזונות עבור ילדים מעל גיל 6, כשעיקר המחלוקת בין הצדדים עניינה ביכולותיהם הכלכליות. ביהמ"ש קבע כי שווי נכסיו של האב עומד על כ – 10 מיליון ₪ וכולל זכויות בדירה המשותפת, זכויות מעבודה ושווי אחזקותיו בחברה משפחתית בה עובד. נקבע שהכנסותיו החודשיות הקבועות הן בסך של כ – 40,000 ₪ לחודש בערכי נטו. ביהמ"ש העריך את כלל הכנסותיה של האם בסך של 15,000 ₪ לחודש בערכי נטו. ביהמ"ש מצא וקבע כי יכולותיו של האב עולות על יכולותיה של האם ביחס של 1:4.
בעבור צרכים שאינם תלויי שהות נקבע על האב לשאת ב- 80% הוצאות שאינן תלויות שהות וכי האם תישא ב-20% מההוצאה. ביהמ"ש קבע כי האם תיוותר ההורה המרכז, והדגיש כי אין בידי ההורה המרכז כוח הכרעה או הטלת וטו באם תבוצע פעילות פנאי או לא, באם ירכשו בגדים או לא וכיוצב', אלא בכוחו של ההורה המרכז לשמש "מנגנון יעיל עבור ההוצאות שאינן בגין הפעילות היומיומית השוטפת".
הפחתת מזונות ילדים
תלה"מ 25849-09-18 (ב"ש) ב' נ' ד' פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 4.5.20 מפי כב' השופט ב. שלו)
תביעה להפחתת מזונות שאושרו במסגרת הסכם גירושין כולל.
האב טען לשינוי נסיבות – הגדלת שכרה של האם, העובדה שנולדה לו בת נוספת ממערכת יחסים חדשה וההלכה החדשה במזונות ילדים (בע"מ 919/15).
בית המשפט דחה את התביעה ופסק כי גם אם הדרך להתדיינות חוזרת במזונות הילדים פתוחה, אין זה הליך פשוט, והאב נדרש להוכיח שינוי נסיבות מהותי ומוצדק ולא מינורי. גם אם פסיקת מזונות איננה יוצרת מחסום בלתי עביר מפני התדיינות חוזרת, הרי שמשוכה לא פשוטה ניצבת בפני המבקש לשנות שיעורם. ביהמ"ש מציין כי השינוי צריך להיות כזה אשר לא נצפה ולא ניתן היה לצפותו בעת מתן פסק הדין, ואשר נוצר מאז מתן פסק הדין.
ביהמ"ש מעמיד את אינטרס סופיות הדיון כמשוכה של ממש בפני האב, וקובע כי פסק הדין בע"מ 919/15 אינו עומד לבדו כשינוי נסיבות המאפשר לבחון שיעורם של מזונות פסוקים מחדש, לאחר שהוכרעו, על אחת כמה וכמה מקום בו מדובר במזונות ילדים שנקבעו במסגרת הסכם גירושין כולל, שבו נערך איזון כולל של רכוש הצדדים.