עדכוני פסיקה

יולי 2019

פיצויי בגידה?

תיק רבני (רחובות) 1207802-3 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 5.6.19)

הבעל הגיש כתב תביעה לגירושין, חיוב פצויי גירושין על בגידת האשה והרס חיי המשפחה על סכום של 300,000 ₪, תשלום הוצאות משפט מהאישה בסך 150,000 ₪ וכן הוצאות חוקר פרטי בסך 10,000 ₪. האישה הודיעה לבעלה על רצונה להיפרד.

כב' ביה"ד רבני קבע כי פיצויים הם מושג של תשלום עבור נזק שנגרם על ידי הצד השני, ואין הדבר כן במקרה שבפנינו. הפיצויים בהלכה בענייני גירושין קשורים בסיוע לפתרון לכוון גירושין, כגון שביה"ד רואה מקום להביא לגירושין, אולם האישה אינה חייבת בכך, ולפיכך מטילים חובת פיצוי על הבעל כדי להביא להסכמת האישה להתגרש. וכן בכוון הפוך – אם הבעל מסרב לגרש ואינו חייב בכך, יכול ביה"ד להטיל פיצוי על האישה כדי להזיז את הבעל מעקשנותו. אולם בנדון לא היה צורך להשפיע על האישה לקבל גט, לפנינו אישה הרוצה להתגרש וכן הבעל מסכים להתגרש ואכן נערך סידור הגט בין הצדדים.

ביה"ד הרבני קבע כי אין בנמצא שום פוסק שמחייב אישה שהרסה את חיי הנישואין (לפי דברי הבעל) לשלם פיצויים לבעל על הרס חיי משפחה, וכי בהלכה אשה הבוגדת בבעלה מפסידה את כתובתה או מתנות שקיבלה, אך לא תשלם פיצויים לבעלה. אמנם בפס"ד זה בגידתה של האישה אינה מהווה יתרון לבעל, עם זאת אמירתו האחרונה של ביה"ד, מחזקת את רוח הפסיקה שניתנה בעת האחרונה המעידה על שינוי מהותי בתפיסת העולם, שמביאה לשינוי חריף בוודאות שהייתה קיימת בדיני המשפחה, ולכך ששאלת האשם עלולה להוות (או חו"ח, אולי כבר הנה) פקטור בחלוקת הרכוש בין בני זוג שנפרדים.

לקריאה נוספת בעניין זה: ביתי הוא [כבר אינו] מבצרי >> http://bit.ly/394LwHV

קווים אדומים (גרסת בית הדין הרבני)

תיק רבני (ירושלים) 659737-35 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 20.5.19)

פסק הדין עוסק בזוג גרוש, להם 6 ילדים משותפים, מתוכם 4 קטינות במשמורת האב. בהחלטת עבר, ביה"ד אסר על האם ליצור קשר עמן ללא תיאום עם שירותי הרווחה, וזאת לאור ההשפעה ההרסנית של האם על הבנות. אלא ש… כב' ביה"ד בירושלים התרשם ופסק שהאם ועורכי דינה פעלו יחדיו נגד החלטות ביה"ד, לדידו של ביה"ד ננקטו מעשים לא חוקיים המפרים את ההחלטות הברורות תוך גרימת נזק נפשי לאחת הקטינות. הוכח כי המפגשים של האם בלא פיקוח הם הרסניים לילדה, כפי שהתברר שמצבה של הילדה בכי רע, עד כדי הצורך בהפנייתה לבדיקה האם יש צורך באשפוזה בבית חולים לחולי נפש. במעשיה החמורים, האם מסיתה את הקטינה נגד האב ונגד הגורמים שאמונים לפקח על טובתה ושלומה, ובכך מסכלת כל אפשרות של הקטינה להחלים.

ביה"ד הורה על פסילתם של עורכי הדין מייצוג. כמו כן, ביה"ד נאלץ להשתמש באחד הכלים החריפים ביותר שבידו, והתרה באם כי אם האם תיצור קשר עם אחת הקטינה שלא במסגרת מרכז הקשר, יורה ביה"ד על מאסרה למשך 24 שעות, וזאת מתוקף ביזיון ביה"ד. יש לקחת תחת תשומת הלב כיצד ביה"ד הרבני עושה ללא כל מורא שימוש בכל הכלים הקיימים לו בדין, לרבות הרחקת עורכי דין מטיפול בתיק, כשמדובר בתיקי ניכור ופגיעה בטובתם של ילדים.

לא מחכים לאמא

א"פ 32867-03-19 ר.א. נ' ו.פ. ואח' (ניתן ביום 3.6.19 מפי כב' השופטת א. מירז)

איש ואישה ניהלו מערכת יחסים קצרה ממנה נולד בן (כיום כבן 10.5). אמו של הקטין נעלמה מחייו כליל לפני כשנתיים, מקום המצאה אינו ידוע, וביהמ"ש שוכנע שהאם אכן בחרה בכוונת מכוון, ולא מכורח נסיבות חייה, להעלם מחייו של הקטין, בעוד אביו עושה חיל בגידולו ובהכלת קשייו. בנובמבר 2017, נתן ביהמ"ש פסק דין בהעדר הגנה מטעם האֵם, המעניק בידי האב את אחריות הורית הבלעדית כלפי הקטין. כעת, עתר האב לקבלת אפוטרופסות בלעדית כלפי בנו הקטין, וכפועל יוצא מכך, לשלילת האפוטרופסות הטבעית הנתונה לאֵם מתוקף חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

ביהמ"ש לענייני משפחה הורה על שלילה לזמן בלתי מוגבל, של אפוטרופסות האם, שהאב ישמש אפוטרופוס יחיד לילד, מבלי שתידרש הסכמה או חתימה מטעם האֵם לכל פעולה שבדעת האב לבצע למען הקטין, בעוד האֵם תהא רשאית בעתיד לפעול לשינוי מעמדה.

"ניכור הורי לתלפיות"

עמ"ש 30516-10-18 ר' נ' ר' (ניתן ביום 2.6.19 מפי כב' ההרכב השופטת ג. לוין, השופטת ש. דברת והשופט הבכיר א. ואגו)

הצדדים בערעורים שלפנינו גרושים ולהם שתי בנו קטינות. עת גירושי הצדדים חתמו על הסכם גירושין בו נקבע, בין היתר משמורת אם וגובה דמי המזונות עבור הקטינות. לאחר ההסכם הגיש האב שתי תביעות – למשמורת משותפת ולהפחתת גובה המזונות. לאחר שהוגשו תסקירים, צווי הגנה והתנהל מאבק בין ההורים, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי זמני השהות בין האב לבנותיו יורחבו ובהתאם לכך דמי המזונות יופחתו. על פסק הדין הוגשו ערעורים הדדיים. ביהמ"ש המחוזי קבע כי במקרה דנן, חיוב האב בסך 1,250 ₪ לכל ילדה (מגיל 6 ואילך) הוא סביר ומאוזן.

מעניינת במיוחד קביעתו של כב' ביהמ"ש במענה לטענת האם, שליטתה בימ"ש קמא צריך היה לערוך חישוב אריתמטי מדויק בקביעת גובה המזונות: "החיים, מטבעם, אינם מתנהלים על פי תכנון מדויק אותו ניתן לחזות מראש חודשים ושנים קדימה... נוסחה המשכללת את ההכנסות הפנויות, חלוקת זמני השהות וצרכי הקטינים היא כלי עבודה שימושי לקביעת סכום המזונות, אך יש להתייחס אליה בערבון מוגבל, בשל חוסר היכולת לחשב במדויק ובמיוחד חוסר היכולת לנבא במדויק את הערכים המוצבים בנוסחה. לצד הנוסחה, על בית המשפט להעריך את מכלול הנסיבות, ולקבוע את המזונות גם על סמך התרשמות כללית מהצדדים". מסכימים? אנחנו כן.