עדכוני פסיקה
דיני משפחה ומעמד אישי
דצמבר 2017
כשדיני משפחה ונזיקין נפגשים – נפסקים 650,000 ₪
בע"מ 17\5668 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 10.12.17, מפי כב' השופט נ. הנדל)
המבקשת והמשיב נישאו ונולדה להם בת. כשמלאו לבת 4 שנים, נסעה האם עמה לחופשה בטורקיה, ממנה לא שבו. משלא שבו, הגיש האב תביעה להחזרת בתו החטופה, ותביעתו התקבלה. חרף ההחלטות השיפוטיות שניתנו בזו אחר זו (בשני ערעורים שהגישה האם), לא הוחזרה הקטינה לישראל. האב נאלץ לפתוח בפעולות אכיפה, רק שאז נעלמו האם והקטינה. בחלוף 4 שנים אותרה הבת, כשהיא מחופשת למוסלמית ונחבאת בשכונת פועלים תחת שם בדוי, והוחזרה לישראל, מאז מתגוררת עם אביה. לאחר ששבה לזרועותיו, האב הגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה נגד האם לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מחטיפת הקטינה. ישנם מקרים לא מעטים בהם עולם דיני המשפחה פוגש את עולם דיני הנזיקין. לרוב מדובר בנזקים ממוניים, ובמקרים מורכבים יותר, כגון מקרה זה, בתי המשפט ייפסקו פיצוי לנזק הנפשי שנגרם כתוצאה מהתעמרות הצדדים זה בזו באופן ישיר.
ביהמ"ש קובע כי לאב נגרם נזק ישיר כתוצאה ממעשה החטיפה, וכי האם הפרה את חובת הזהירות כלפיו בכך שמנעה ממנו מלגדל את בתו. בנסיבות בהן מעשה החטיפה השתרע על פני 4 שנים, ובהתחשב בקושי הרב בו נתקל המשיב באיתור בתו, יש מקום לפסיקת פיצוי בגין נזק שאינו ממוני על הצד הגבוה ביותר.
הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?!
תמ"ש 51758-11-12 ר.ב נ' ע.ב (ניתן ביום 11.12.17, מפי כב' השופטת פ. גילת כהן)
בני הזוג התגרשו זה מזו, חתמו על הסכם גירושין (שאושר וקיבל תוקף של פס"ד) לפיו האישה מקבלת לבעלותה הבלעדית את בית המגורים (ואכן כך נעשה), התגרשו והמשיכו לחיות יחדיו כידועים בציבור במשך 16 שנים נוספות (ואף הביאו לעולם שתי ילדות משותפות), עד שהאיש עזב את הבית ודרכיהם נפרדו סופית. האיש עתר לפס"ד הצהרתי לפיו הוא בעלים של מחצית מהזכויות בבית. ביהמ"ש קיבל את עתירתו. ככלל, רישום בטאבו גובר על התנהגות, כמו כן, הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פס"ד יכול להתבטל בכתב, ע"י הסכם או ע"י פס"ד הקובע אחרת.
ולפעמים אנו רואים שכללים לחוד ומציאות לחוד. בדיוק כמו בפס"ד זה. למרות שהבית רשום בבעלותה של האישה בלבד, ביהמ"ש קובע שבנסיבות הקונקרטיות בהן הצדדים המשיכו לחיות יחד לאחר הגט והסכם הגירושין, נעשה שימוש יומיומי ורצוף בבית כבית המשפחה ושני הצדדים נשאו יחדיו בהחזרי המשכנתא במשך 16 שנים – יש לראות את הבית כרכוש משותף של הצדדים. סוף מעשה במחשבה תחילה, כבר אמרנו? אל תשאירו פתח לספק ביניכם.
צוואה בעדים - על העדים בצוואה
עמ"ש 44175-10-16 ר.ב נ' ע.ב (ניתן ביום 30.11.17, מפי הרכב בראשות כב' השופטת מ. ברנט)
האם ניתן להכשיר צוואה בעדים כאשר רק אחד העדים נכח בעת חתימת המנוח על צוואתו? ניתן, אם ביהמ"ש שוכנע באמיתותה. והאם ניתן להכשיר צוואה בעדים מבלי שהמצווה הבהיר לעדים כי זו צוואתו? התשובה היא לא. מרכיבי היסוד לעניין 'צוואה בעדים' הם (1) היותה בכתב + (2) הבאתה על ידי המצווה לפני שני עדים. המרכיב השני אינו עניין טכני גרידא של הבאת מסמך, אלא מדובר בהבאה למודעותם של העדים באשר לטיבו ויחודו של המסמך. במקרה זה, הוכח כי הצוואה הובאה אך ורק לפני אחד העדים החתומים עליה, לא הובאה לפני כל אחד מהעדים האחרים שבכלל לא היו מודעים להיות המסמך "צוואה", ולכן נקבע כי לא מתקיים רכיב יסודי זה ולא ניתן לקיימה.
אחת המשימות המורכבות ביותר לשופטים בתיקי משפחה היא התחקות אחר רצונו של המת, ובעיקר כשרצונו ברור, אך התנאים הקבועים בחוק לתוקפה של צוואה אינם מתקיימים. כדי להימנע מהתנגדויות מאוחרות, שיוצרות סכסוכים קשים בין בני המשפחה, חשוב והכרחי להקדים תרופה למכה ולערוך צוואות באחריות – בפני עו"ד שזהו תחום התמחותו (או לפחות להתייעץ עם אחד כזה).
סמכות בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים
רבני (נתניה) 833573/3 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 7.11.17, מפי כב' הדיין הרב חיים ו' וידאל)
הבעל הגיש תביעת גירושין כרוכה לביה"ד, וכמה ימים לאחר מכן, הגישה האישה תביעה למזונות ילדים לביהמ"ש לענייני משפחה. לטענת האישה, ביה"ד נעדר סמכות מהטעם שתביעת הבעל אינה כנה (הכוונה היא לכך שבשעת הגשת התביעה אין בכוונת התובע להתגרש), הכריכה איננה כנה והיא לא נתנה הסכמתה לכריכת מזונות הקטינים. ביה"ד קבע כי הסמכות לדון במכלול הנושאים של הצדדים, ובכלל זה, עניין מזונות הילדים, מסורה לביה"ד, ומנמק החלטתו, בין היתר, בהתבסס על פסק דינו של ביהמ"ש העליון (בג"ץ 5933/14) שקובע כי ניתן לכרוך בתביעת גירושין את סוגיית מזונות הילדים.