עדכוני פסיקה

דיני משפחה ומעמד אישי

אפריל 2018

בע"מ 919/15 לא בכל מקום

תמ"ש 38034-09-17 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 11.3.18 מפי כב' השופטת ת. סנונית פורר)

האם די בעצם קיומה של הלכת מזונות חדשה (בע"מ 919/15) על מנת להוות שינוי נסיבות מהותי להפחתת מזונות ילדים? התשובה היא שלא!

פסה"ד בעניין מזונותיהם של ילדי הצדדים ניתן לאחר דיון הוכחות ואין מחלוקת כי פסה"ד חלוט. כעת, האב הגיש תביעה להפחתת המזונות כאשר הנימוק היחידי לצורך בשינוי פסק הדין למזונות, הינו ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15. האב לא העלה כל טענה אחרת לשינוי נסיבות מהותי עובדתי כלשהו.

בפסה"ד נקבע כי בע"מ 919/15 לא שינה את ההלכה הקיימת לגבי הדרישה לשינוי נסיבות מהותי לצורך הפחתה במזונות הילדים. המסר הוא ברור – מזונות ילדיכם אינם הפקרות ואין די בפסה"ד כשלעצמו בכדי להוות שינוי נסיבות מהותי. ובכל הכבוד להלכה חדשה - הוודאות, היציבות והשמירה על רמת חייהם של הילדים היא ראשונה במעלה. אז אל תמהרו לתבוע הפחתת מזונות / הגדלת מזונות אם אין לכם עילות נוספות.

כן בוכים על הסכם ממון שלא נערך

תמ"ש 30162/09 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 6.3.18 מפי כב' השופט א. שני)

שניים שלא נישאו, האדון הוא אחד מעשירי ומוכשרי הארץ, והגברת מוכשרת ומשכילה, ניהלו מערכת יחסים מורכבת כ-3 וחצי שנים, ומחלוקת ממונית ביניהם. 

התובעת טוענת שהיא הידועה בציבור של הנתבע, וביניהם חלה חזקת השיתוף. הנתבע טוען כי ניהלו מערכת זוגית רומנטית שאינה מחייבת ואין ביניהם כל שיתוף ממוני.
בסופו של עניין, נדחתה התביעה להכרה בתובעת כידועה בציבור של הנתבע ולאכיפת הסכם שנחתם במהלך טיפול זוגי בגדרו התחייב הנתבע כלפי התובעת להעניק לה נכסים שונים.

בפסיקה הבחנה, מהותית ויסודית, בין ידועים בציבור לבין בני זוג שהינם "חברים". בשלב הראשון – כדי שייווצר החוזה מכללא לידועים בציבור, דרושה הוכחה בשני מישורים – הראשון, מתקיים קשר זוגי יציב ומתמשך בהווה, ושהשני, יש כוונה הדדית להמשכיות הקשר בעתיד. בשלב השני – עצם הכרה בבני זוג כידועים בציבור, אינה מובילה, באורח אוטומטי להחלת חזקת שיתוף בנכסים. לצורך החלת חזקת שיתוף יש צורך בדבר מה נוסף להוכיח את כוונת השיתוף. בחרתם לחיות יחד בלי נישואים? מזל טוב! קחו אחריות ותערכו הסכם ממון, בו תקבעו את אופי היחסים הממוניים ביניכם, מתוך מקום של אהבה, כבוד וכוונה לנהל חיים משותפים.

"מקום בו יש להימנע מכפל תשלום, אין משמעות הדברים שיש להימנע מאי תשלום כלל"

תמ"ש 20342-03-12 ע.פ נ' ד.פ (ניתן ביום 16.1.18 מפי כב' השופט ב. שלו)

עם פרוץ הליך הגירושין, התובעת הגישה סעד זמני בדמות מזונות אישה זמניים, ונפסק על הנתבע לשלם סך של 2,200 ₪ לחודש. בהמשך ניהול ההליכים, תבעה האישה את חלקה בקצבת הפנסיה הצה"לית של הנתבע מכוח חוק יחסי ממון החל ממועד הפירוד ואילך, ונפסק עפ"י חוות הדעת האקטוארית, שהסכום שעל הנתבע להעביר הוא סך של 2,843 ₪ לחודש מהפנסיה שלו. השאלה היא האם זכאית התובעת להפרש שבין הסך לו היא זכאית מתוך קצבת הפנסיה של הנתבע (2,843 ₪) ובין סך המזונות הזמניים ששולמו לה (2,200 ₪). ביהמ"ש פסק כי מקום בו עתרה התובעת לסעד זמני בדמות מזונות אישה זמניים, אין לראותה כמי שוויתרה על חלקה בקצבת הפנסיה של הנתבע מכוח חוק יחסי ממון החל ממועד הפירוד ואילך, ובלבד שלא יהא בכך משום גבייה בכפל של שני הסכומים.

הפסיקה הכירה לא פעם בכך שאין מקום כי אדם יישא בפועל בה בעת הן בחיוב בגין מזונות אישה והן בחיוב בעל נפקות הונית (דוגמת חלקה של האישה בפנסיה שלו). אולם, שכן שני ראשי הזכות – הזכות לשיתוף בפנסיה אל מול הזכות למזונות אישה – מקורותיהם שונים. מזונות האישה הם מכוח הדין האישי, ואילו זכותה של האישה בחלקה בקצבת הפנסיה מקורה בדיני השיתוף הזוגי (הלכת השיתוף או חוק יחסי ממון). ולכן, התובעת זכאית להפרש שבין חלקה בקצבת הפנסיה ובין הסכום ששולם לה כמזונות זמניים, וזאת עד למועד שבו החל להשתלם לידיה מלוא חלקה בקצבת הפנסיה.

בית שלם או שלום בית? חיוב בגירושין

תיק רבני (חיפה) 1083672-1 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 25.1.18 מפי כב' הרב א. מ' שלוש)

הבעל תובע גירושין והאישה מסרבת לקבל את גיטה ודורשת 'שלום בית'.

ביה"ד בוחן את יחסי הצדדים, לאורכם ולרוחבם, וקובע כי לאישה אין כל יחס רגשי לבעל, ובוודאי אין לה כל קשר נפשי אליו זה מכבר, והיא אינה מעוניינת בבעלה.

לא זו בלבד, אלא בדיון החקירות שהתנהל בפנינו האישה מזכירה 'אין ספור' פעמים שאם הבעל ייתן לה את הכסף המגיע לה היא תסכים להתגרש. יש כאן בעצם שני בני זוג המבינים היטב שנישואיהם עלו זה מכבר על שירטון ואין מנוס מגירושין, אלא שצד אחד מסתכל קדימה, ואילו הצד השני 'מתחפר' כל העת בעבר ומנסה מבחינה כלכלית 'לסגור חשבון' עם בן זוגו בבחינת 'גם לי גם לך לא יהיה'. 

כפי שיש נשים מסורבות גט, כך גם יש גברים מסורבי גט. דגל "שלום הבית" יכול לקנות זמן לבעל דין, אך אם הטענה לשלום הבית נטענת בחוסר כנות, ביה"ד יחייב בגירושין. חשוב לזכור שחוסר כנותה של הטענה לשלום בית ועמידה דווקנית וממושכת על כנה, עלולה בסופו של דבר לחזור לאותה בעלת דין כ'בומרנג', כאשר תתבע את כתובתה