עם פרוץ הליך הגירושין, התובעת הגישה סעד זמני בדמות מזונות אישה זמניים, ונפסק על הנתבע לשלם סך של 2,200 ₪ לחודש. בהמשך ניהול ההליכים, תבעה האישה את חלקה בקצבת הפנסיה הצה"לית של הנתבע מכוח חוק יחסי ממון החל ממועד הפירוד ואילך, ונפסק עפ"י חוות הדעת האקטוארית, שהסכום שעל הנתבע להעביר הוא סך של 2,843 ₪ לחודש מהפנסיה שלו. השאלה היא האם זכאית התובעת להפרש שבין הסך לו היא זכאית מתוך קצבת הפנסיה של הנתבע (2,843 ₪) ובין סך המזונות הזמניים ששולמו לה (2,200 ₪). ביהמ"ש פסק כי מקום בו עתרה התובעת לסעד זמני בדמות מזונות אישה זמניים, אין לראותה כמי שוויתרה על חלקה בקצבת הפנסיה של הנתבע מכוח חוק יחסי ממון החל ממועד הפירוד ואילך, ובלבד שלא יהא בכך משום גבייה בכפל של שני הסכומים.