פס"ד שעוסק בשאלה – האם יש לבטל או לאכוף הסכם גירושין שקיבל תוקף של פס"ד לפני כעשור, אשר עיקר הוראותיו לא קוימו, והאם יש דרך ביניים? בהסכם הגירושין קבעו הצדדים, בין היתר, כי כתשלום איזון לסילוק סופי ומוחלט של כל המחלוקות ביניהם, ישלם האיש תשלום סך של 800,000 ₪ לידי האישה, במועדים הקבועים לכך, כאשר כבטוחה לכך, נמסר על ידו לאישה ייפוי כוח בלתי חוזר לצורך העברת הזכויות במשק על שמה. על פי לשון ההסכם, האישה לא הייתה מחויבת להעביר הזכויות במשק על שמה, ומכל מקום על מנת לעשות כן, היה על הצדדים לפעול תחילה לרישום הזכויות על שמם. מנגד, חיוביו הנ"ל של האיש לביצוע התשלום ולמימון ההוצאות הכרוכות בהעברת הזכויות במשק על שם האישה הם חיובים מוחלטים וברורים, ואין חולק כי הוא לא עמד בהם. אלא שמצופה היה כי בחלוף המועדים שנקבעו בהסכם לביצוע התשלומים תפעל האישה לאכיפת חיוביו ו/או למימוש הבטוחה שבידיה, אך היא לא עשתה כן. נדחו טענות האישה לפיהן הצדדים זנחו את ההסכם וביטלו אותו בהתנהגות. אף על פי שהאישה התעלמה מההפרה הצפויה, לא פעלה בהתאם להוראות הדין ולא עשתה שימוש בתרופה העצמית של ביטול ההסכם, התנהלות האיש אשר פנה לביהמ"ש בתביעה לאכיפת ההסכם תוך שהוא מפר אותו הפרה משמעותית ומתמשכת –ככל שיבוטל ההסכם כבקשת האישה משמעות הדבר תהא התדיינות מחודשת בכלל ענייני הממון ואיזון המשאבים, בחלוף 12 שנה מאז התגרשו הצדדים.