עדכוני פסיקה

דיני משפחה ומעמד אישי

נובמבר 2017 - חלק 1

החבות במזונות הילדים לאור ההלכה החדשה – חידוש גורף או כל מקרה לגופו?

הלכת ביהמ"ש העליון שניתנה זה לאחרונה בעניין מזונות ילדים (בע"מ 919/15), לפיה בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות וחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, עושה הדים רבים בעולם דיני המשפחה, ואין ספק שכללי המשחק השתנו. אך טרם נסיק מסקנות ונייעץ ללקוחותינו בצורה גורפת על זכיותיהם או חובותיהם - יש לשים לב היטב ולאבחן את הנסיבות בין כל מקרה ומקרה. הנה שתי דוגמאות, שתיהן ניתנו באותו השבוע, שתיהן עוסקות בילדים באותם תווך הגילאים (6-15) ובמשמורת פיזית משותפת.

עמ"ש 33549-04-16 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 2.11.17, מפי כב' אב"ד השופט י. שנלר)

כב' ביהמ"ש המחוזי קבע כי ניתן לראות את הלכה החדשה כהלכה אשר "שינתה מהיסוד את כל הקשור לפסיקת מזונות ילדים בגילאים שבין גיל 6 לגיל 15", עם זאת, גורס כי לא מדובר על קביעה "אוטומטית" אלא יש לבחון כל מקרה לגופו. ביהמ"ש המחוזי החזיר את הדיון לבימ"ש משפחה לבחינת כל הנתונים הנדרשים מחדש.

תמ"ש 53712-11-16 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 23.10.17, מפי כב' השופט א. שני)

ביהמ"ש גורס כי למעשה חובת מזונות הילדים לא השתנתה, היא בכל מקרה מוטלת על שני ההורים מכוח "דין צדקה". בנוסף קובע כי ההלכה החדשה גם לא שינתה הרבה לעניין גובה המזונות, וממשיך לבחון את גובה המזונות לפי נתוני המקרה הספציפי שבפניו. על פניו, הסמנטיקה בין שתי הערכאות שונה. אך בפועל, החבות היא אותה חבות (מוטלת על שני ההורים) וגובה המזונות ייקבע לפי נסיבות העניין. עוד נקודה מעניינת, ביהמ"ש למשפחה טוען כי משבאה לעולם ההלכה החדשה, אין עוד משמעות רבה להגדרת המשמורת כמשותפת או כזמני השהות – אלא למשמורת הפיזית בפועל. כלומר, ההנחה היא כי כל הורה ידאג לצורכי הילדים בזמנים בהם מצויים הם בביתו, כל אחד. נקודה מעניינת, ובתקווה, תניע ללקיחת אחריות הורית שוויונית אמיתית.

הבעל "הריח" את הליכי הגירושין קרבים ובאים ופעל להברחת המניות שבבעלותו

תמ"ש 57643-01-16 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 13.7.17 מפי כב' השופט י. שקד)

כשנה טרם מועד הקרע בין הצדדים, הקים האיש חברת סטארט אפ, יחד עם שותף, כשלאיש הוקנו 14% ממניות החברה. טרם פתיחת ההליכים המשפטיים, האיש העביר למנכ"ל החברה את מניותיו וביהמ"ש קבע כי מדובר בהברחת נכסים וכי יש לכלול את שווי המניות במסגרת האיזון. ביהמ"ש משתמש בסמכותו לכלול במסגרת הנכסים המשותפים נכס שאינו רשום על שם מי מבני הזוג (המניות), אך בפועל שייך לו.

נקודה מעניינת הנוגעת לאופן חלוקת המניות בחברות הסטארט אפ, ב"עולם החדש" – ביהמ"ש כותב בפרוטרוט את אופן חלוקת כלל סוגי הרכוש של בני הזוג. ביהמ"ש אינו מורה כיצד תעשה חלוקת המניות בין בני הזוג – האם זו תהיה בעין או בשווי, לפי מועד הקרע או לפי מועד המימוש?

מה יעלה בגורלה של חברה שהוקמה לפני הנישואין והושבחה במהלך השנים המשותפות?

תמ"ש 62133-01-16 ח' נ' א' (ניתן ביום 30.7.17, מפי כב' השופטת א. בן דור ליבל)

האם רכוש פרטי – חברה שייסד הבעל קודם למועד הנישואין – הפך רכוש משותף לאורך חיי הנישואין? ביהמ"ש קובע כי הייתה כוונת שיתוף ספציפית במניות החברה, בין היתר, לאור תרומתה המהותית של האישה להשבחת החברה בדרך של השקעה כספית משמעותית והשתתפותה בהכנסות החברה.

פסק דין זה הנו התפתחות מהותית בכל הנוגע לכוונת שיתוף ספציפי, שעד כה (למעט חריגים בודדים) נגע רק לדירת מגורים. פסק דין זה הנו עוד דוגמא (אחת מיני רבות) מצוינת לצורך בעריכת הסכמי ממון בין בני זוג. לעולם אין לדעת מה צופן העתיד ולאן תוביל מערכת הנישואין. בנקודת הזמן שעוד אוהבים וחיים ב"שלום", זו הנקודה להסדיר את כלל הנכסים. שכן, הנה לנו מקרה של בני זוג, עורכי דין פעילים (!!), שאילו רק היו עורכים הסכם ממון הקובע את זכויותיהם בחברה, יכלו בנקל לחסוך את ניהול ההליך המשפטי הכואב והמורכב.

צו הורות פסיקתי – פס"ד המגלם את הזכות המוקנית להורות וקיום חיי משפחה, לכל אדם באשר הוא

תמ"ש 11587-07-17 א' נ' היועמ"ש (ניתן ביום 26.10.17, מפי כב' כב' השופטת א. אילוטוביץ' סגל)

תסקיר עו"ס הנו חלק מהתנאים לקבלת צו הורות פסיקתי. ביהמ"ש קובע כי התנאי בהכנת תסקיר כ"אוטומט" בכל מקרה, אינו עומד בקנה אחד עם שורת ההיגיון. שכן, ההפניה לשם הכנת תסקיר צריכה להיות לאחר בדיקה קפדנית של ביהמ"ש, ולאחר שקלא וטריא האם יש צורך בתסקיר כזה, ולא כתנאי לשם מתן צו ההורות. הדרישה לתסקיר מכבידה הן על עובדי שרותי הרווחה והן על התובעות שלא לצורך. לפי ההלכה הנוהגת, ככלל, מועד תחילת תוקפו של צו הורות פסיקתי הינו ממועד נתינתו. לגישת בימ"ש זה, הכלל צריך להיות מיום הלידה ואילו החריג הוא מיום מתן הצו. השופטת קובעת כי מתן הצו משקף מצב עובדתי ראייתי של הורות קיימת אלא שעד למועד מתן הצו טרם קיבלה סטטוס רשמי. למועד ההכרה בהורות יש משמעות אדירה בכל העניינים הנוגעים לדיני הירושה, לזכויות וחובות לפי חוק הכשרות המשפטית, מזונות, משמורת, זכויות סוציאליות. משכך, המשמעות של קביעת הצו, כי תחולתו רטרואקטיבית הינה מהותית ביותר.

זהו פסק דין מהותי, חדשני ואמיץ. הפסיקה בעניין צו הורות פסיקתי הולכת ומתגבשת, וככל שהמודעות החברתית לזכות להורות וקיום חיי משפחה גוברת כך גם תובענות מתקבלות, בכמה שפחות הערמת קשיים בירוקרטים וסחבת משפטית. עיננו הרואות בפסה"ד, כי בסופו של עניין, ביהמ"ש, במיוחד בענייני משפחה, הוא בשר ודם, ותחושת הצדק והאנושיות ניכרת משורותיו אלו.

הרישום בטאבו הוא הקובע – ולא יעזור בית דין!

תיק רבני 938828/10 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 19.9.17)

במקרה זה, אין חולק שאביה של האישה הכניס סכומי כסף גדולים יותר מאשר משפחת הבעל, לצורך רכישת הדירה. עם זאת, ביה"ד קבע כי משהדירה רשומה על שם שני הצדדים בטאבו, היא שייכת לשניהם ותתחלק ביניהם בחלקים שווים.

שוב לנו מקרה שבו הסכם ממון היה פותר את כל המחלוקת, 46 עמודים שנכתבו וכמעט שנתיים של הליכים.