עדכוני פסיקה
דיני משפחה ומעמד אישי
נובמבר 2017 - חלק 2
החבות במזונות הילדים לאור ההלכה החדשה – המשך סקירה
"אין בנמצא נוסחה אחת אמתית ונכונה, המתאימה לכל מקרה ומקרה, ובה ניתן להשתמש לצורך חישוב מזונות. אין דומה משפחה אחת המצויה בהליכי גירושין – לאחרת, ואין דומה צרכי קטין אחד – למשנהו. לא בכדי, פתח הסופר הידוע לב טולסטוי את ספרו "אנה קרנינה" באמרה – 'כל המשפחות המאושרות, דומות זו לזו.
כל משפחה אומללה, אומללה בדרכה שלה'." (מתוך פסק דינו של כב' השופט פישר שיובא להלן)
אנו ממשיכים בבחינת רוח פסקי הדין לאור ההלכה החדשה במזונות הילדים (בע"מ 919/15), הקובעת חבות שווה על שני ההורים בילדים מעל גיל 6.
תמ"ש 29329-07-16 ג'. ואח' נ' ג'. (ניתן ביום 9.11.17 מפי כב' השופט א. שני)
בפס"ד זה קבע כב' ביהמ"ש שתי קביעות חשובות: 1. ההלכה חלה על תיקים תלויים ועומדים (כלומר, גם תיקים שנפתחו טרם שניתן פסה"ד של העליון), תובענות לעתיד לבוא, אך אין היא חלה על תיקים שכבר נידונו ונסגרו. 2. ההלכה חלה גם על מקרים בהם אין משמורת משותפת (כאשר עסקינן בילדים בגילאי 6-15).
למרות קביעותיו העקרונית של ביהמ"ש, עיננו רואות כי בפועל ביהמ"ש בוחן כל מקרה לגופו. לאור הפער בין הכנסותיהם הפנויות של הצדדים (האב בסך של כ- 10,000 ₪, ואילו של האם על סך של כ- 3,000 ₪), והעובדה שלאב קבועים זמני שהות מינימאליים עם הילדים, השופט קבע כי האב חב במלוא הצרכים ההכרחיים של הילדים וקבע כי דמי המזונות יעמדו ע"ס 1,500 ₪ לכל ילד, בתוספת הוצאות מדור ע"ס 1,400 ₪ והשתתפות האב ב – 70% מהוצאות החינוך והבריאות המיוחדות.
אנו מגיעים למסקנה דומה לזו שהנחנו בפניכם גם בעדכון הקודם (כדאי לעקוב אחרינו) – בכל תביעה המוגשת בעניין מזונות קטינים יש לשים לב ולאבחן נסיבות כל מקרה ומקרה, בטרם ניתן עצה כזו או אחרת ללקוחותינו.
תלה"מ 7531-05-17 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 14.11.17, מפי כב' ס' הנשיאה השופט נ. פישר)
בפסק דינו, ביהמ"ש סוקר את פסקי הדין שיצאו במרוצת החודשים האחרונים מאז מתן הלכת 919/15, והצביע על מספר קביעות שחזרו על עצמן במרבית פסקי הדין: 1. ההלכה החדשה חלה גם על תיקים שנפתחו טרם חתימתה, ואף כאלו שנתנה בהם החלטה לגבי מזונות זמניים. 2. ההלכה החדשה חלה גם מקום בו קיימת משמורת משותפת אך לא קיימת השתכרות שווה, ולהיפך. 3. ההלכה החדשה חלה גם במקרה בו אין משמורת משותפת ואין השתכרות שווה.
לאחר סקירת פסקי הדין השונים ודעות השופטים השונות, כב' ביהמ"ש פורש את מסקנתו (כפי שסברנו אנו), וקובע כי שומה על בתי המשפט לבחון, באופן מדוקדק, בכל מקרה של קטינים בני 6-15, את כל נסיבות המקרה של כל מקרה. הבהרתו של כב' השופט פישר חשובה ומהותית, ומזכירה לנו שוב, אנו עוסקים בדיני נפשות. בקודש הקודשים – הורים וילדים. אין מקום לחישוב מתמטי ומדויק בלבד, אין מקום לנוסחאות שונות ומשונות לקביעת סכום המזונות, אלא חובה עלינו לשוב ולבחון את צרכי הילדים ויכולת הוריהם, מתוך מגמה ברורה של יצירת איזון בין שני הבתים וראיית טובת הילדים.
ניתוח מקיף של החוק לחלוקת זכויות פנסיוניות בין בני זוג
עמ"ש 16506-04-17 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 10.11.17 מפי כב' השופט ח. שרעבי)
בקביעת השיעור המשותף בגמלת בן זוג יש להבחין בין שני מצבים: מצב ראשון – מלוא הזכויות הפנסיוניות בהסדר פנסיה תקציבית שנצברו עד מועד הפירוד – מועד צבירת מלוא הזכויות הוא הקובע.
שאז המשמעות היא שבן זוגו של החוסך קנה זכות בשיעור מרבי בגמלת בן זוגו, ולא ניתן לפגוע בזכות זו במועד הפירוד. מצב שני – מלוא הזכויות שייצברו לאחר מועד הפירוד – שאז, יש להתחשב, הן לעניין תקופת הצבירה והן לעניין שיעור הצבירה של בן הזוג, במועד הפרישה או במועד צבירת מלוא הזכויות, המוקדם מבין השניים. השכר הקובע לחישוב צריך להיות במועד הפרישה ולא במועד הקרע.
פסק דין זה הנו חשוב להבנה ולניתוח הליכים הנוגעים לאופן חלוקת זכויות צבורות בין בני זוג, תוך התייחסות נרחבת לחשיבות מועד הזכאות ולמועד הקובע ביחסי הצדדים.
הכרעה מיידית בתביעה למשמורת ילדים
תלה"מ 63939-06-17 א. ואח' נ' ש. ואח' (ניתן ביום 1.11.17, מפי כבוד השופט א. שני)
משמעות משמורת ילדים היא ניהול חיי השגרה של הקטין ואין היא בהכרח קשורה לזמני השהות של כל קטין עם מי מהוריו. הכלל הוא שבית המשפט לא בנקל יסטה מחוות דעתה של פקידת הסעד שמינה, אלא שבמקרה זה, סטה ביהמ"ש מתפיסתה של פקידת הסעד שהמליצה לפצל את המשמורת בין האחים, לאור כיבוד רצונה של הבת שרוצה להיות עם אביה, ורצון הבן שרוצה להיות עם אמו. ביהמ"ש קובע כי פיצול המשמורת משמעותו העברת מסר כלפי הילדים כי לכל אחד מהם בית עיקרי שונה. ביהמ"ש חושש כי מי מהילדים, או שניהם, יחשוב כי מי מההורים "ויתר" עליו.
בפסק דינו, שכאמור חורג מן הכלל לפיו יש ללכת בקו אחד עם המלצות פקידות הסעד בענייני משמורת, קובע ביהמ"ש כי השמירה על קשר ה"אחהות" והחובה לשמור עליו וליתן ביטחון בחייהם של שני הקטינים יחד, הוא העקרון העליון שמנחה אותו.
איש איש בחצרו יחיה - חובת הפרדת מגורים קודם ולאחר הגט
תיק רבני מס' 1135560-1 (ניתן ביום 2.11.17, מפי כב' הרב י. לרנר)
פס"ד שעניינו זוג שהגיעו לפני בית הדין, הגישו תביעת גירושין בהסכמה, ולהם ילדה משותפת כבת 14. דא עקא, לאחר שאלות בית הדין היכן הם מתגוררים ענו שהם הפרידו מגורים אבל יגורו באותו בניין, האישה בקומה שלישית והבעל בקומה שנייה, וזאת כדי להקל על בתם שעברה טראומה קשה ומשבר נפשי, כך שתהיה קרובה לשני הוריה. לאחר שסקר ביה"ד דברי תורה ופסקי רבנים לכאן ולכאן, קבע כי על הצדדים להפריד לחלוטין את מקום מגוריהם (לא באותו בניין) כדי שיוכלו להתגרש. בפסק דינו, בין היתר, ביה"ד מסתמך על דברי השולחן ערוך (אבן העזר סימן קיט סעיף ז) שאוסר על אישה פנויה גרושה לגור באותה חצר עם הגרוש שלה, מתוך חשש שאז יוכל להיווצר מצב שהאישה תינשא למי שחפצה בו ועדיין הגרוש גר באותו בניין (כדי שבתו תוכל להיפגש איתו), והרי לפנינו מצב של גרוש הגר עם גרושתו הנשואה באותה חצר. כל חששו של ביה"ד, שלאחר גט לא יוכל לבדוק את מעשיה של האישה, ולכן כבר עכשיו – לפני מעשה הגירושין – יוציא בית הדין החלטה שעל הצדדים להפריד את מגוריהם.